הכרעת דין בתיק ת"פ 30800-10-10 - פסקדין

1.         כתב האישום מייחס לנאשם 1, יליד 5/8/92 (להלן: סנד) עבירות כדלקמן: תקיפה - עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: חוק העונשין), ו חבלה חמורה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 335+333 (א)(1)+(א)(2) וסעיף 29 לחוק העונשין, ואילו לנאשם 2, יליד 3/9/91 (להלן: מוחמד) חבלה בכוונה מחמירה - עבירה לפי סעיף 329(א)(1)+(א)(2) וסעיף 29 לחוק העונשין.

2.         תמצית העובדות המפורטות בכתב האישום

א. ביום 25/09/10, בסמוך ל-02:30, הגיע מחמוד חאלדי, אביהם של הנאשמים (להלן: האב) יחד עם בנו הקטין חוסיין חאלדי (להלן: חוסיין) לתחנת הדלק "דור אלון", המצויה בכניסה לאזור התעשייה בשפרעם (להלן: התחנה), שם שהה אנאס כעביה (להלן: המתלונן) במסגרת עבודתו כעובד התחנה. באותה העת שהו בתחנה עז אל דין קדירי (להלן: עז) ואיהאב ארמאלי, יליד 93', שהיה קטין, והמכונה גם "ז'וז'ו" (להלן: ז'וז'ו). בין ז'וז'ו לאב נתגלע ויכוח בנוגע לאיסוף בקבוקים במתחם התחנה ובסביבתה, שלווה בקללות וזריקות אבנים הדדיות. לאחר שהרוחות נרגעו, ניגש המתלונן אל האב כדי לפייס את רוחו, שוחח עימו מחוץ למתחם התחנה וחזר למתחם. אז ניצת שוב ויכוח בין האב לבין ז'וז'ו, במרחק של כ-80 מטר לערך ממתחם התחנה. מספר דקות לאחר מכן הגיע האב לקרבת התחנה, התלונן על מעשיו של ז'וז'ו, ששהה בקרבת מקום, והמתלונן ניסה לפייסו.

ב. במקביל, הגיעו שני הנאשמים למקום ביחד, כשסנד מצויד בשוקר חשמלי בידו האחת ובחפץ אחר בידו האחרת, ואילו מוחמד מצויד במוט ברזל. סנד ניגש לעז ותקף אותו באמצעות השוקר, באופן שהעביר זרם חשמלי בגופו, ולאחר מכן הלכו הנאשמים ביחד אל המתלונן, שהיה מוכר להם, כאשר מוחמד נעמד מאחוריו ובצמוד לו ואילו סנד ניצב מימינו בצמוד לו.

ג. מוחמד, אשר אחז במוט הברזל היכה את המתלונן בראשו בכוונה להטיל בו מום, נכות או לגרום לו חבלה חמורה, ואכן חבל בו חבלה חמורה. כאשר הסתובב  המתלונן לעבר מוחמד ושאל אותו מדוע הוא מכה בו, העביר סנד זרם חשמלי בגופו באמצעות השוקר החשמלי. בשלב זה, חבל מוחמד שוב במתלונן בעזרת מוט הברזל שהחזיק, בכך שהכה אותו בראשו, וזאת בכוונה להטיל בו מום, נכות או לגרום לו חבלה חמורה. לאחר מכן נמלטו הנאשמים מהמקום.

כתוצאה ממעשי הנאשמים נחבל המתלונן בראשו, ונגרמו לו מס' שברים וחבלות כדלהלן: IMPRESSION FRACTURE פראסגיטאלי של עצם פריאטלית שמאלית, עם דחיסת רסיסי עצם עד כ 8-9 מ"מ, מלווה בדמם תת עכבישי מקומי קטן ופנוימוצפלוס, המטומה חיצונית רחבה. בנוסף, שבר של עצם פרונטאלית שמאלית מלווה בקונטוזיה פרונטלית. המתלונן פונה לבית החולים "בני ציון" ולאחר מכן לבית החולים "רמב"ם", שם נותח ואושפז עד ליום 29/08/09 [כך במקור. צ"ל: 27/9/10]. בנוסף, עקב החמרות במצבו, נדרש המתלונן לשוב לבית החולים לקבלת טיפול רפואי ושהה באשפוז כ- 10 ימים בסך הכל.

3.         תשובת הנאשמים

הנאשמים כפרו בעובדות כתב האישום. הם אישרו קיומו של ויכוח בין אביהם לבין אנשים אחרים, וקיומה של שיחה בינו לבין המתלונן, אך טענו כי במסגרת הויכוח נזרקו אבנים לעבר האב, וכתוצאה מכך נפגע המתלונן, אשר בא פנים אל פנים מול האב, ונפגע מאחת האבנים שנזרקו לעברו.

סנד אישר נוכחותו בזירת העבירה, אך טען כי לא היה בקרבת המתלונן אלא רחוק ממנו, ואילו מוחמד טען טענת אליבי, לפיה, בזמן הרלוונטי היה אצל אימו בכפר אבו סנאן.

הנאשמים לא כפרו בפציעתו של המתלונן ובהיקפה, אך עמדו על כך כי איש מהם אינו אחראי לה.

4.          גדר המחלוקת

א. האירוע המקדים.

ב. הנסיבות בהן נפצע המתלונן.

ג. היכרותו של המתלונן עם בני המשפחה של הנאשמים, וזיהוים של הנאשמים.

ד. טענת האליבי של מוחמד.

ה. תקיפתו של עז.

ו. האם ביצעו שני הנאשמים עבירה של חבלה בכוונה מחמירה?

נוכח טענות הנאשמים, הוגשו כל התעודות הרפואיות המתייחסות למתלונן בהסכמה, ואין חולק לגבי פציעתו. 

5.         עוד בתחילת המשפט, בטרם נשמעה עדות המתלונן, הודיע בא כח המאשימה כי בית המשפט יתבקש לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב - 1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי), ולהרשיע את שני הנאשמים בחבלה בכוונה מחמירה של המתלונן - עבירה לפי סעיף 329(א)(1)+(א)(2) וסעיף 29 לחוק העונשין.